נחירות הן ללא ספק בעיה שעלולה להקשות על חיי הזוגיות. מרבית האנשים מתקשים להירדם לצד אדם נוחר ואילו הנוחר עצמו מרגיש לא פעם חסר אונים ותחושת אשם. מעבר לבעיה החברתית-זוגית, יש כאלה הסובלים מהפסקות נשימה חסימתיות אשר עלולות לגרום ו/או להחמיר בעיות רפואיות שונות, כמו מחלות לב, יתר לחץ דם ועוד. ד"ר יצחק ברוורמן, מנהל היחידה לאף אוזן גרון וכירורגיה של ראש צוואר במרכז הרפואי הלל יפה, מסביר מתי הנחירות עלולות להעיד על בעיה רפואית, מהן ההשלכות והטיפולים הקיימים.

נחירות אינן בעיה של אוכלוסייה מוגדרת. רבים סובלים ממנה- בין אם מדובר בצעירים, מבוגרים, גברים או נשים. חלקם לא מייחסים חשיבות רבה לכך ואילו בעיני אחרים נתפסת כבעיה רצינית מאוד אשר פוגעת במשך השינה ואיכותה, בחיי הזוגיות ובאיכות החיים בכלל.

מתי הבעיה הופכת לרפואית?

הנחירות נגרמות כתוצאה מהיצרות בדרכי הנשימה שעלולה להיגרם בשל תנוחת שינה לקויה, עודף משקל או בעיה מבנית בחך. לעיתים נחירות עלולות לרמוז על בעיה של דום נשימה בשינה. דום נשימתי מתפתח בעקבות חוסר בחמצן אשר גורם להתעוררות כך שהאדם יוכל לנשום שוב. למרות שאנשים הלוקים בדום נשימתי בשינה יכולים להתעורר פעמים רבות בלילה בכדי לנשום, לרוב הם אינם זוכרים זאת, אך ההשלכות לכך באות לידי ביטוי בעייפות מוגברת, מחלות שונות כמו יתר לחץ דם ומחלות לב או החמרה של בעיות קיימות, והן ללא ספק עלולות להוות סיכון בריאותי הדורש התערבות רפואית. "כשיש הפסקות נשימה חסימתיות שגורמות לשינה לא רצופה וירידה ברמת החמצן בדם, אותו אדם הסובל מכך ירגיש עייפות מוגברת ברוב שעות היום, כך שעלול להירדם מול הטלוויזיה או אפילו בישיבה בעבודה. לציין כי מצב זה מהווה סיכון גדול להתרחשות תאונות דרכים בשל סכנת הירדמות בזמן נהיגה ולכן זוהי בעיה שחייבת התערבות רפואית", מציין ד"ר יצחק ברוורמן, מנהל היחידה לאף אוזן גרון וכירורגיה של ראש צוואר במרכז הרפואי הלל יפה.

הסטטיסטיקה והסיבות

כ- 4% מהאוכלוסייה הגברית וכ- 2% מהאוכלוסייה הנשית סובלים מדום נשימה חסימתי בשינה. מרביתם בגילאי 55-60 אך ישנם גם צעירים יותר וילדים הסובלים מכך.

הפסקות נשימה עלולות להיגרם ממספר גורמים, ביניהם הפרעות אנטומיות במבנה של החך/הענבל/בסיס הלשון, ירידה בכושר הגופני, עודף משקל ומצב כללי ירוד. "אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה עלולים לפתח מחלות לב, יתר לחץ דם, אירוע מוחי, סוכרת, קשב וריכוז ועוד. כמו כן המחלה עצמה עשויה להביא להחמרה של מחלות קיימות", מסביר ד"ר ברוורמן.

הטיפולים הקיימים

הטיפול המיטבי והיעיל ביותר לדום נשימה חסימתי הוא שימוש במכשיר Cpap היוצר לחץ אויר חיובי מתמשך לדרכי הנשימה ופותח את דרכי האוויר הקטנים. אפשרויות נוספות הן ירידה במשקל לבעלי משקל עודף ואף ניתוחים בריאטריים, טיפול מיופציאלי הכולל תרגילים לחיזוק החך על ידי קלינאי תקשורת מומחה בתחום, השתלת התקן דנטאלי המאפשר את משיכת הלסת התחתונה קדימה כך שהלשון לא תיפול אחורה או השתלת קוצב למניעת נפילת לשון (טיפול שקיים בחו"ל). "כ- 60% מהמטופלים מגיעים לניתוח- אלה אשר מתקשים להסתדר עם המסכה או לחילופין, כאלה שהטיפולים האחרים לא צלחו עבורם. בית חולים הלל יפה הוא אחד המרכזים היחידים בארץ אשר עושים ניתוחים משולבים בדום נשימה. בחדר ניתוח מתבצעת בדיקה אנדוסקופית בזמן שינה תחת הרדמה על מנת לאתר את החסימות הקיימות באזור האף, הלוע, החך, בסיס הלשון ומכסה הגרון. לאחר שמאתרים את החסימות, צורתן ודרגתן ניתן לטפל בבעיה ולנתח על פי הממצאים", מסביר ד"ר ברוורמן.

לסיכום, קיימים מגוון פתרונות יעילים לטיפול בנחירות ובדום נשימה בשינה כך שאם אתם נוחרים ובפרט אם אתם סובלים מדום נשימה חסימתי- אל תהססו! גשו לייעוץ ובדיקה אצל רופא אף אוזן גרון ושימו קץ לנחירות.